כשמלאו לאחרונה לדודה רוז'י 108/106 הכנתי לה קרמבל תפוחים. למה? כי זה רך! ולמה 108/106? אז ככה: בשנות ה 20 לחייה יצאה הדודה לחפש לה עתיד טוב יותר מזה שהיה צפוי לה בצ'כוסלובקיה באותם ימים וחתן בארה"ב. כדי לשפר סיכוייה (כך לטענת סבתי עליה השלום) הצעירה עצמה במקצת. או כמו שסבתא הייתה אומרת, כנפרדנו היא הייתה ילידת 1905 בדיוק כמו סבא, אני לא יודעת מה קרה אחר כך... בכל מקרה, לאחר מלחמת העולה השנייה, כשנוצר הקשר מחדש, שנת הלידה הרשמית הייתה 1907.
וככה:
השבוע האחרון היה שבוע כיף במיוחד! אחותי הצולעת (לא באמת באמת, רק שם חיבה) הגיעה לביקור אצלי, פה בניו יורק. חרשנו את העיר כמו שלא יצא לי לעשות כל החורף ונהניתי מכל רגע. אממה... דודה רוז'י שידעה שבעלי עסוק מדי ללכת איתי לאירועים משפחתיים, החליטה ללכת לעולמה השבוע ולו רק כדי שאחותי תוכל לבוא איתי ללוויה. יפה מצידה לדעתי..
אז ככה יצא שבין מוזיאון ושופינג, הלכנו ללוויתה של הדודה הכי מגניבה שהייתה לי והכי זקנה שהייתה לי. שכחתי לציין שביומולדת ההוא היא עדיין רקדה (באמת רקדה, זזה והכל) עם הנכד שלה.
היה עצוב, היה משונה קצת - לוויה אמריקאית ראשונה שיצא לי לראות עם ארון והכל והיה ממש בסדר כי בכל הזאת, אף אחד לא חי לנצח (ועדיין קצת הופתענו שהיא לא הראשונה שתחייה לנצח).
והנה תמונתה של הגברת (היא באמת היתה גברת בכל רמ"ח איבריה) מתוך כתבה שהופיעה בה ב NYT
וסבתא שלי, מקווה שהצטרפת לריקוד שם למעלה...
ומה עם הקרמבל? אתמול בבוקר לפני חזרתה של אחותי, אלון ביקש שאכין קרמבל תפוחים מכמה תפוחים מסכנים שחיכו לגאולה. אז התחלתי לעבוד, מיד חטפתי צעקות רמות מאחותי שאיך אני בכלל מתחילה בלי שהיא מצלמת, אז היא צילמה כמה תמונות אייפון של רוב התהליך, כי הוא באמת קצר וכבר התחלתי, כמו שאמרתי...
לחמם תנור ל 200 צלזיוס או 400 פרנהייט.
מה שצריך לעוגה:
שלב ראשון בסיר:
6 תפוחים (באמת לא משנה הצבע, ניסיתי הכל ואתמול אפילו (!) ערבבתי ירוקים ואדומים) -לקלף ולחתוך לחתיכות גדולות, לזרוק את הליבה.
1/3 כוס צימוקים (אם אוהבים, לא חובה)
1/3 כוס סוכר
1/2 כפית קינמון
לכסות במים ולהרתיח, להנמיך את האש ולחכות כ - 10 דקות, שיתרככו.
בינתיים בקערה:
100 גר' חמאה - קרה, לחתוך לקוביות (אני השתמשתי במקל חמאה אחד שהוא 113 גר')
כוס קמח
3/4 כוס סוכר
1/2 כפית קינמון
1/2 כפית קינמון
לצבוט, לשפשף, למעוך בין הידייים, עד שהכל הופך לפירורים גסים
להעביר למקרר או אפילו פריזר עד שמסיימים עם התפוחים.
ככה זה נראה:
את התפוחים מסננים מהמיץ (שומרים את המיץ, אם זה חורף, שותים חם ואם קיץ.. תיכף תיראו) ומניחים בתבנית שאוהבים במיוחד ומגיע לה קרמבל.
את הפירורים מפזרים באהבה מעל, ככה:
וככה:
ומעבירים לתנור לכ - 40 דקות עד שמשחים כמעה, ככה:
מנסים להתאפק ולא לאכול הכל מיד, זה חם!
וזוכרים את המיץ, אז קבלו! מיץ בבקבוק חתיך במיוחד שנשאר בבית ולא נדון למיחזור בשל יופיו:
ותודה לצלמת המוכשרת שאת יצירותיה ניתן גם לראות בבלוג הרציני באמת, יוצרות.
בתיאבון!


אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה