יום ראשון, 4 בדצמבר 2011

Happy Thanksgiving

טוב טוב, זה לא ממש חג יהודי ובטח גם בחג הזה התעללו במישהו, קרוב לוודאי באינדיאנים. גזלו למישהו את הזכויות, שתו למישהו, אכלו למישהו ומישהו בטח נעלב. אבל... אין לי ממש מושג ברור ולא בא לי להתעמק.
כל החגים למעט טו' בשבט אולי טעונים כל כך ודי נחמד היה הפעם לחגוג בלי לשבור את ראש ויש לי בהחלט נטייה להתעמק מדי והפעם התאפקתי.
אז הכנתי 2 מנות תרומה לסעודת החג וארזנו את עצמנו לנסיעה למסצ'וסטס, מתכוננים לאכילת תרנגול ההודו המפורסם.
כולם הכינו אותנו שזה בעצם לא טעים, שזה יבש ומשעמם, אבל... היה מעולה, ג'נט הצליחה להכין הודו ענק ומעולה!!!

נוגה חיסלה צלחות שלמות והודיעה שזה יותר טעים מממתקים! זה באמת היה מעולה וגם המילוי, עדיין לא הבנתי למה הם מתעקשים למרוח על זה ריבת דומדמניות, אבל שוין, כל אחד ומוזרויות שלו.
החלק שלי היה תוספת עדשים לארוחה וקינוח שוקולד. החלטתי לנסות את ספר הבישול של הקפה מסעדה המופלא "בלתזר" בסוהו הניו יורקי ואני חייבת לציין ששני המתכונים היו מוצלחים מאד.
נתחיל מהעדשים, מתכון קל ותוצאה מופלאה:

מצרכים ל 4-6 מנות תלוי ברעב (אני הכפלתי לארוחת החג)
כוס עדשים ירוקות (הם ממליצים על עדשים מסוג du poy, אלוהים יודע... אני לא)
2 פרוסות בייקון - לחתוך לקוביות קטנות
4 ענפי טימין
1/2 בצל בינוני חתוך לקוביות קטנות
1 שן שום קצוצה
1 כפית מלח
2 כפות חמאה לא מלוחה
1 גזר בינוני חתוך לקוביות קטנות
1 גבעול סלרי חתוך לקוביות קטנות
1/4 כפית פלפל (לבן במתכון אני השתמשתי בשחור מועדף עלי) טחון טרי
ולעבודה:
1. לשטוף את העדשים במים קרים, לסנן ולהעביר לסיר בינוני עם 4 כוסות מים קרים, להביא לרתיחה עדינה ולבשל 20 דקות.
2. בינתיים:
בסיר אחר (כזה שיוכל להחיל אח"כ גם את העדשים) לשים את הבייקון והטימין על להבה בינונית כשתי דקות (שיתחיל השומן של הבייקון להתמוסס). בשלב הזה להוסיף את הבצל, השום והמלח ולבשל יחד חמש דקות נוספות עד שהבצל משקיף. להוסיף את החמאה, הגזר, הסלרי, הפלפל וכוס מים. להביא לרתיחה עדינה ולבשל 5 דקות נוספות.
3. כשחלפו 20 הדקות של העדשים, לסנן אותן ולהוסיף לסיר הירקות, להביא יחד לרתיחה עדינה ולבשל 10 דקות נוספות יחד.
4. לטעום! למרות שבמתכון לא מצוין, ואולי בגלל שהכנתי כמות גדולה יותר, לדעתי היה צריך להוסיף מלח, לשיקולכם!

ועכשיו לקינוח:
לצערי דווקא תמונת הפורטרט של הקינוח לא הצליחה, אבל הוא מופיע במקבץ קינוחים המעולה שעלה על שולחננו, פרס למי שיזהה את הקינוח השוקולדי ביותר בחידה השבועית לילד:
ואנקדוטה קטנה לגיל 18 ומעלה ;-).... לקינוח קוראים בספר: Chocolate Pot De Creme מצרפתית, בביתנו הוא זכה לכינוי המשעשע Chocolate Pot - בעברית זה נשמע יותר גרוע ;-)
והמתכון שוב ל 6 מנות בכלים אישיים, אני כפלתי כמויות ואפיתי שלוש שעות בכלי אחד.
המצרכים:
כוס וחצי שמנת מתוקה
כוס חלב מלא
1/2 כוס סוכר
כפית תמצית ווניל אמיתית
200 גרם שוקולד מריר איכותי, לקצוץ או לשבור לקוביות.
6 חלמונים מביצים בגודל L גדול
לחמם תנור ל 120 מעלות צלזיוס, ולעבודה:
1. לערבב יחד בסיר שמנת, חלב, סוכר וווניל. לחמם על אש בינונית ולהרתיח בעדינות, להוסיף את השוקולד ולטרוף יחד עד שכל השוקולד נמס ולהוריד מהאש.
2. בקערה רחבה לטרוף את החלמונים ולהוסיף אליהם בזרם דק את תערובת השוקולד תוך כדי טריפה מתמדת, לאט לאט את כל התערובת.
בשלב הזה ניתן לחלק לכלים אישיים או לשים בכלי אפייה אחד גדול, מה שיצריך מעקב בזמן האפייה.
3. את כלי או כליי השוקולד מניחים בתוך תבנית נוספת גדולה יותר, ממלאים אותה במים קרים עד לחצי מגובה הכלים, עוטפים את כל העסק בנייר כסף ואופים שעה ורבע. בסיום האפייה התערובת עדיין רוטטת במרכז וזה בסדר. לקרר בטמפרטורת החדר ולהעביר למקרר. מגישים את זה קר.

זה קינוח מדהים שאפשר להכין יום או אפילו יומיים קודם ולחסוך עבודה על קינוח ביום שמכינים ארוחה גדולה וזמן ההכנה או יותר נכון העבודה, ממש לא רציני. אם מכינים בכלי גדול כמות כזו, האפייה בטח תיקח שעתיים ולא להיבהל, התערובת מתייצבת יופי במקרר.

בתיאבון ונשיקות מהדרדסיות!





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה